פסק-דין בתיק ת"א 7859-07

מבוא

1. התובע מס' 1, הינו עזבונו של המנוח, יליד 26.8.1974, אשר מצא את מותו בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.5.07, בעת שהיה בן 33 שנים. תובע 2 הינו בנו הקטין של המנוח, יליד 6.2.03 (להלן- "הקטין"), אשר היה בן 4 במועד התאונה. הקטין הגיש את תביעתו באמצעות אמו, גרושתו של המנוח.
2. הנתבעת היא מבטחת הרכב שעקב השימוש בו נגרמה תאונת הדרכים, והיא אינה חולקת על חבותה לשאת בנזקי התובעים בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג- 1973.
3. התאונה אירעה במהלך עבודתו של המנוח, בעת שנהג ברכבו של המעביד, והוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בשל כך משולמת לקטין קצבת תלויים. על פי חוות דעת אקטוארית מיום 18.10.11, סך כל התשלומים ששולמו וישולמו לקטין כקצבת תלויים מסתכם לסכום של 371,507 ש"ח.
4. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת אופן חישוב הפיצוי.

טענות הצדדים באשר לאופן חישוב הפיצוי

5. הצדדים תמימי דעים על כך שיש לערוך את חישוב הפיצוי על פי שיטת הידות הנהוגה בפסיקה, ואולם הם נחלקו ביניהם באשר למספר הידות שיש להביאן בחשבון, נוכח העובדה שהמנוח היה גרוש בעת פטירתו, שילם מזונות, והתגורר בבית הוריו.
6. לטענת התובעים, כיון שתובע 2 הינו היורש היחיד והתלוי, ניתן לערוך את החישוב על פי תביעת העיזבון, שהיא גבוהה יותר מתביעת התלויים.
7. מנגד טענה הנתבעת, כי נוכח הזהות בין היורש לתלוי, ניתן לערוך חישוב משולב, לתלויים ולעיזבון כאחד, כפי שנערך על ידי כב' השופט ב' ארבל בת"א 741/05 עיזבון המנוח משה מלכי ואח' נ' ליאני דוד ואח' (מיום 10.6.09).
8. אשר למספר הידות שיש להביא בחשבון, נטען על ידי התובעים כי יש לערוך את החישוב בהנחה של 4 ידות: ידת המנוח, ידה לקטין, ידת חיסכון, וידת משק הבית. התובעים הודו שכיון שהמנוח היה גרוש, אין מקום לעריכת חישוב על פי 5 ידות, חישוב שהיה נערך אילו היה נשוי, שכן אין מקום לחישוב ידת האלמנה.
9. על פי חישובם של התובעים, גבוה סכומה של ידת התלות לקטין (רבע מ- 9,410 ש"ח= 2,352 ש"ח), מסכום המזונות החודשי, העומד לשיטתם נכון להיום על 1,796 ש"ח. ואולם לטענתם דמי המזונות אינם משקפים את סכום התמיכה המלא של המנוח בקטין, שכן יש להביא בחשבון את העובדה שהמנוח היה מבקר את בנו פעמיים בשבוע, ורוכש לו במהלך ביקוריו ממתקים וצעצועים בסכום של 100 עד 150 ש"ח בכל ביקור, ועל כן מדובר בהוצאה חודשית מינימאלית נוספת של כ- 600 ש"ח.
10. לטענת הנתבעת, התגורר הקטין עם אמו, והמנוח עצמו התגורר עם הוריו, ועל כן לא ניהל משק בית עצמאי, עוד נטען כי על פי הסכם הגירושין, היה המנוח רשאי להתראות עם בנו פעמיים בשבוע, ל- 5 שעות שבועיות סך הכול, ולפיכך ידת משק הבית הינה חלק מהוצאות הקיום שצרך המנוח. עוד טענה הנתבעת, שהמנוח השתכר  שכר נמוך, ועל כן לא היה באפשרותו לחסוך סכום כלשהו ממשכורתו.
11. נוכח טענות אלו הציעה הנתבעת להביא בחשבון בתביעת התלויים 3 ידות בלבד: ידת הקטין, ידת הבית, וידת הקיום של המנוח. על פי חישובה של הנתבעת, שוויה של כל ידה הינו בסכום של 1,750 ש"ח.

חישוב הנזקים

עקרונות כללים

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי שאופן חישוב הנזק בתביעת העיזבון, בשים לב לנסיבות המיוחדות בתיק זה, צריך להיעשות תוך שילוב בין העקרונות שנקבעו בפסיקה לעניין חישוב נזקיו של מנוח חסר תלויים, למשל בע"א 10990/05 דוד פינץ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד סא (1)  325 (להלן- "פרשת פינץ"), לבין העקרונות שנקבעו בפסק הדין בע"א 8181/06 הכשרת הישוב נ' אטיאס ואח' (מיום 21.1.10; להלן- "פרשת אטיאס").
13. בפרשת אטיאס נדון עניינו של מנוח אשר שילם מזונות עבור ילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים, וניהל משק בית משותף עם אלמנתו ובנם המשותף. נקבע שלשם חילוץ ידת הקיום של המנוח, יש להפחית תחילה מהקופה המשותפת את המזונות המשולמים לילדים מנשואיו הראשונים, שכן הם לא היוו חלק מהמשאבים הכלכליים שעמדו לרשות משק הבית שבו חי המנוח.

אשר לתביעת העיזבון, נקבע-

" הפיצוי בגין אובדן ההשתכרות של המנוח ב'שנים האבודות' יעמוד על סך הפסד ההכנסה של המנוח לאחר הפחתת הוצאות הקיום שלו (יד הקיום), באשר אלה - ההוצאות - 'נחסכו' עקב מותו (ראו עניין כרכבי)...כאמור לצורך חילוץ ידת הקיום יש להסתייע בשיטת הידות. בשלב ראשון, יש לחשב את גובה 'הקופה המשותפת'...הקופה המשותפת אינה כוללת את הסכומים ששילם המנוח כמזונות, שכן סכומים אלה נגדעו...מן הסכום ששימש את משק ביתו וששימש (בידתו שלו) לקיומו של המנוח. דרך זו משותפת הן לחישוב תביעת התלויים והן לחישוב ניכוי הוצאות הקיום של המנוח בתביעה העיזבון.